אוניברסיטאות מחקר בארה"ב עשו קפיצת דרך ממשית בשנות השלושים, כשקלטו מדענים מובילים שנטשו את אירופה האנטישמית בשל מוצאם היהודי. על אף השוני בנסיבות, עומדת בפנינו הזדמנות לא פחות דרמטית || טור מרתק וחשוב שפרסמה מייסדת מנהיגות מחברות ד״ר עליזה לביא ב״מקור ראשון״
בעוד אזרחי ישראל מתרכזים בלוחמה הרב־זירתית שנכפתה עלינו, יהודי העולם חווים את התקופה הזו בהתמודדות משל עצמם. אנטישמיות ישירה ובוטה חזרה לשיח הבינלאומי. חזרנו לימים האפלים שבהם אדם נפסל או מוקע אך ורק בשל היותו יהודי.
עם פתיחת שנת הלימודים עלולים לחזור המופעים שחזינו בהם בקמפוסים המפוארים של ליגת הקיסוס, כשכניסת מרצים ותלמידים לא התאפשרה רק בשל יהדותם. קשה להגזים בעוצמת השבר של מי שראו בעצמם חלק בלתי נפרד מהאליטה האינטלקטואלית המערבית, ולפתע הם מודרים ומוקעים בידי תלמידים ועמיתים על בסיס מוצאם היהודי.
היו לכך כמובן סימנים מקדימים. זה שנים מרחף בקרב הציבור היהודי בארה"ב החשש שהירידה הדרמטית בשיעור התלמידים היהודיים באוניברסיטאות העילית נובע מנומרוס קלאוזוס לא רשמי. במקביל מעמיק החשש בקרב סטודנטים כי תיוגם כיהודים יחבל גם בסיכויי השתלבותם בסגל האקדמי. הקביעות, המסורת והוותק מותירים בינתיים על כנו את השיעור הגבוה יחסית של חברי סגל יהודים אך המגמה אינה מבשרת טובות.
ההיסטוריה מלמדת שיהודים נוטים להסתגל לאנטישמיות. איש עסקים יכול ליצור הבחנה מסוימת בין עסקיו ובין העוינות המופנית כלפיו.
אבל באקדמיה, התלות בהיזון חוזר מעמיתים מחייבת סביבת מחקר נקייה ונטולת הטיות. לכן קיים סיכוי ממשי שדווקא באקדמיה, לא מעט תלמידים ואנשי סגל יסרבו להמשיך לפעול בסביבה ששופטת אותם בשל מוצאם. אלה עשויים לחפש מקום אחר שבו יוכלו ללמוד ולחקור מתוך חירות. האקדמיה הישראלית מחויבת כמובן לקלוט בברכה כל יהודי שיחשוש מסביבת לימודים עוינת, אולם מעבר לחובה הטבעית הזאת, מדובר בהזדמנות חסרת תקדים להשבת המוחות.
לקריאה בהרחבה במקור ראשון:
Commentaires