חוזרות לסוכה יחד

לפני שנה, יממה לפני הטבח נפגשנו חברות מנהיגות מחברות בביתה של ד״ר עליזה לביא, למחרת התהפכו החיים.

שנה אחרי אחרנו לבית משפחת לביא בסוכות תשפ"ה למפגש מרגש במיוחד מלא בחסד

מתוך המפגש

מתוך דבריה של עליה לביא בסוכה: ״ השנה הרגשתי צורך עז ללמוד את ספר קוהלת.

מציאות חיינו, המצב הנפשי, הדאגה לבנים ולבנות, התפילה והדמעות.

שנים ברחתי מקוהלת הזקן, מהסתירות הרבות, מהמשפטים הקשים ומהמראה שהציב מול עיניי.

והשנה נשאבתי. בקשתי למצא תשובה לשאלות שלא נגמרות ובתוכן החג שיוצא וזה שבפתח.

איך אפשר לשמוח כשהעצב לא מרפא ובחג שהמצווה בו היא לשמוח? ואיך אפשר לצוות על משהו להיות שמח שאלתי את חברותי 120 מועצת מנהיגות מחברות הקהילה שהתכנסו בסוכתי?

ומה עושים בשמחת תורה?

ונעזרתי בנתן יהונתן ובאריק איינשטיין - שכמו כל אחד בזמנו מתכתב עם קוהלת וממשיך את השיחה ומשאיר לנו מהרהורי ליבו

נתן יונתן שאיבד את בנו ליאור במלחמת יום הכיפורים:

"כשעיניים נפקח אל הבוקר הקם, והנה הנחלים עוד הולכים אל הים

והים של קהלת, ודאי תתפלא

עוד איננו מלא... "

ואריק כמו משאיר לנו צוואה ל"אחרי החגים" - עת ללכת לצבא ועת לאור שמח עת לחיות באהבה ועת גם לכסח"... ניפגש בשנה הבאה בהושענא רבה אצלי בסוכה - רשמי ביומן.״

הערב הותיר רשמים אצל כל חברות הקבוצה ששלחו את תודתן, כמה ציטוטים:

רוצה להודות לך על ערב מופלא ומרגש. אני לא מצטרפת בדר"כ למפגשים שלכן כי לא כל כך מצאתי את מקומי. אחרי הערב הזה, שהיה לו קסם משלו, אולי בגלל הסוכה והתכנים שאת הבאת, היה באמת מיוחד ועשה חשק להירתם לפעילויות. רינה שטדלר, מרגישה לאחר השנה המאתגרת שמקומי בחיפוש המאחד והמחבר.

חשוב לי להיות חלק מהקבוצה המיוחדת שפועלת לחיבור ולקירוב. ורד סוויד

שלום לכולן, אני רוצה להודות לכן- לעליזה ולכל מעגל הנשים הגדולות שלקחו חלק במפגש לימוד.

רוצה לשתף שהבחירה להגיע מהגליל ולהיות שייכת למעגל שלכן היתה עבורי בחירה מדויקת.

אני אשת סמג״ד בגדוד שעבר את עזה ועכשיו בלבנון. מילואימניקית בעצמי (ג׳ובניקית לא לדאוג)

הבחירה להגיע במשאבים מאוד מאוד מצומצמים למעגל שרוח ומנהיגות שוכנת בו,

מעגל של נשים שנושאות משא כמוני ובוחרות להניע תנועה מתוך הפגיעות לצמיחה, לשגשוג ולשמחה!

זו בחירה מדויקת. את חגי תשרי עשינו בהרכב חסר והיה לא פשוט,  

בגלל שזה מרגיש שזה לא מרגיש לכולם וזה מרגיש בדידות.

היום הרגשתי שלבשתי חג.

בפעם הראשונה .

חוגגת קבוצה של נשים עם עוצמות,

שאמן אמן אראה אותן בפוליטיקה מנהיגות באומץ, בנחישות את עם ישראל למען כל אזרחיה!

תשפ״ה - לעשות תיקון בפה , לסור מלשון הרע וממילים מפרידות וגם-

פה להקשיב ולהשמיע!

להיות אמיצות להניח אמת בכל הבמות !!

לומר , לעשות ולקדם שינוי חברתי ריפוי והאיחוי העמוק שאנו נדרשים אליו.

מנהיגות היא תנועה.

כל מי שמשתתפת, לוקחת חלק, עושה חסד

כל אחת היא מנהיגה.

נכון, שלא תמיד מספרים את סיפורן .

אני הלכתי לישון עם הידיעה שפגשתי את המנהיגה שהקימה את כיתות הכוננות בחסידויות .

עם הידיעה שפגשתי נשים מנהיגות שמלוות מנהיגות מהתהום הכי עמוקה - קמות!

פגשתי נשים ששוזרות מילים בשירה ותפילה מתובלת בהומור וחריפות שיש בהן אמת ואש המזכירה לי מנהיגות עתיקות.

ויקינגיות כאלה (זה הדימוי אחרי בינג׳ ברגע של יאוש)

אני מאחלת שלכולנו יהיה פה להניח את הדברים ולא רק לומר אותו בדימיוננו.

יחד עושים דברים גדולים ומופלאים!

תודה עליכן

ציפי כהן סוקולר

עוד מתוך הלמידה בסוכה:

סוכות הינו החג היחיד בתורה, שמקבל ציווי 3 פעמים להיות שמחים בו. כפי שכתוב 3 : "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ... וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ:", וכן כתוב 4 : "וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים:"

 "תעשו הכול עם חיוך זה יהיה יותר קל" - סמל רוני אשל ז"ל נפלה ב- 7/10/23 בניר עוז.

דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת:... כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת:... רָאִיתִי אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ ' קהלת א.

לפני שירד המסך – נתן יונתן

 כשעיניים נפקח אל בוקר חדשנגלה טל נוצץ, על עלי הזיתיםולמעלה בשמי העולםשט העיט, על שמיר ועל שית.כשעיניים נפקח אל הבוקר הקםוהנה הנחלים עוד הולכים אל היםוהים של קהלת, ודאי תתפלא,עוד איננו מלא.והרוח הולך והרוח סובבונוגע תמיד באותו הכאב,והרוח הולך והרוח סובב ומכל המקומות שם הלך ונשב,הוא חוזר לו ושב.ובא לו השמש ושב וזרח ומתוק הוא האור לעיניים ורךולפני שידעך ולפני שיחשך וירד על במת, החיים המסך סליחתכם נבקש ממרומי הבמהנאלצנו ללכת מכאן לזמן מהותלינו גם שלט קטן לסימןשנשוב עוד מעט, שנגיע בזמן.  

וזרח השמש ובא השמש - ספר הזיכרון לבנו ליאור יונתן ז"ל שנהרג במלחמת יום כיפור

קהלת ג

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:עת לשמור על מה שישועת לרוץ קדימהעת לנצור את כל האשועת לשכוח א

אריק איינשטיין 

עת לרצות להיות לבדועת להיות ביחדעת להיות כמו אחדועת לדעת פחדעת לשיר, לשיר ברוק-נ-רולועת לקרוא בספרעת לא, לא להפסיק לשאול ועת להיות בסדר לכל זמן

ועת לכל חפץ ותחת השמיים

לכל זמן

עת ללכת לצבא

ועת ל-"אור שמח"עת לחיות באהבה

ועת גם לכאסח

עת לצאת, לצאת אל הרחוב

ועת לכאוב בשקט עת ללכת,

ללכת עד הסוף ועת לעמוד מנגדלכל זמן...

היו ימים שהתווכחתי

ניסיתי להסביר היום אני חושב אחרת

אני כבר לא כל כך צעיר

יושב הרבה בבית

עם תה ועוגיות

אומר תודה על מה שיש

אפילו על שטויות

עת לשמור על מה שיש

ועת לרוץ קדימה

עת לנצור את כל האש

ועת לשכוח אמא

עת ללכת לצבא

ועת ל-"אור שמח "עת לחיות 

באהבה ועת גם לכאסח.

כמה השתוקקה לצאת מאותו אולם אפל ולשוטט בין ערוגות הפרחים הזוהרים והמזרקות הקרירות, אבל לא יכלה אפילו להשחיל את ראשה מבעד לפתח; "וגם אם הראש היה עובר," חשבה אליס המסכנה, "הוא לא היה מועיל לי הרבה בלי הכתפיים."

אליס, "התועיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?"

"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע," אמר החתול.

"לא איכפת לי כל-כך לאן – " אמרה אליס.

"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי," אמר החתול.

"- בתנאי שאגיע לאנשהו," הוסיפה אליס כהסבר.

"בטוח שתגיעי," אמר החתול, "אם רק תתמידי בהליכה." 

לואיס קרול, הרפתקאות עליזה בארץ הפלאות

 רבי לוי יצחק מברדיטשוב היה מארח בסוכתו כל ארחי פרחי שעברו בעירו, לצד שאר נזקקים ועלובי נפש.

באחת השנים פנו אליו חסידיו וניסו להניאו מכך 'שמא יואיל רבינו להזמין לסוכתו "אושפיזין" אורחים מכובדים יותר". השיב להם רבי לוי יצחק באהבת ישראל צרופה: ''כאשר אבוא לבית דין של מעלה, אבקש גם אני להיכנס ולישב בסוכת עורו של לוויתן עם כל הצדיקים, יעצרו אותי בפתח ויגידו לי: 'לוי יצחק מה לך כאן, וכי אינך יודע שבמקום זה רק צדיקים יבואו בו', אומר להם: 'נכון, אינני ראוי להיכנס למקום זה שיאה רק לצדיקים ולא לאנשים כמוני, אך גם אני בסוכתי שלי לא בררתי בין אורחי ולא שילחתי יהודי אחד מסוכתי, את כולם קבלתי בשמחה, ולכל הבאים פתחתי את דלתי כל יהודי באשר הוא'.

"איפה שצריך אותי שם אני אהיה" סרן נווה לקס, נפל 7/10/23 בקיבוץ בארי.

מי יתן ותיהיה זו שנה של ברכה ותקווה