אמילי תהילה דמארי יחד בשותפות גורל בכיכר החטופים

ציינו את יום הולדתה של אמילי תהילה דמארי, היום בת 28 בשבי חמאס. אמילי נחטפה בשבעה באוקטובר מביתה שבשכונת 'דור צעיר' שבכפר עזה. חטופים ששוחררו מהשבי בעסקה העידו שראו אותה, אך מעבר לכך משפחתה וחבריה לא קיבלו שום סימן חיים ממנה מאז אותו הבוקר.

סליחה אמילי, על כל יום שאת שם. אנחנו מחכות לך בבית.

כולם. עכשיו. 

יום שני ד׳ בסיוון 10.6.24 בשעה 19:00 בכיכר החטופים | 120 מנהיגות מחברות בשיתוף יום ההשראה הבינלאומי

המשורר יחיאל לוי, חבר קהילת יום ההשראה משתף בשירו בכיכר החטופים

את האירוע המרגש פתחו ד״ר עליזה לביא וטלי דביר לבנת מייסדות 120 מנהיגות.

חברתינו בת גלים שער שיתפה בדברי תקווה ואופק בסימן יום האחדות שייסדה.

המשוררות והמשוררים: שוקי גוטמן, נלי אביטול פישר, יחיאל לוי, יסמין אבן, טמילה רם, נעמי תדהר, יונתן אנוש, אודליה יהודיאיין, עדן שפיגלמן, רינת לוק אלחייק ודבי סער שיתפו משירהם.

טלי דביר לבנת, מייסדת 120 מנהיגות שהנחתה את האירוע שיתפה בשאלות שלה לאמילי, בתקווה בשירתה.

שם | טלי דביר לבנת 

אִשָּׁה מְסַדֶּרֶת מִטָּה 

בְּדִירָה קְטַנְטַנָּה 

מוּל הַנּוֹף הַיָּפֶה 

וּמִנֶּגֶד נ"ט מִתְכּוֹנֵן 

קְצָת אַחֲרֵי הַזְּרִיחָה 

מַתְחִילָה זְעָקָה 

אִשָּׁה יְחֵפָה נֶחְטְפָה 

מָה אַתְּ עוֹבֶרֶת

עַל מָה אַתְּ חוֹלֶמֶת 

סוֹפֶרֶת יָמִים, דַּקּוֹת, מַכּוֹת 

עוֹד רֶגַע מַר 

זֶה לֹא נִגְמַר

אֵמִילִי בּוֹאִי עַכְשָׁו

בת שבע סדן בכיכר החטופים

בת שבע סדן, חברת צוות ההיגוי של 120 מנהיגות חיברה את האישי לציבורי, בימים מורכבים לנו כעם ועבורה באופן אישי. בת שבע שכלה את הוריה בפיגוע והיום הוא היום בו היא מציינת את גילה של אמה בהירצחה. בת שבע בחרה לציין תאריך משמעותי זה איתנו בכיכר החטופים.

ד״ר עליזה לביא לימדה שיעור על רות וחיבורה לימנו אנו, יחד התחברנו לשרשרת הדורות.

רוניה רובינשטיין, חברת צוות ההיגוי שיתפה:

פה בכיכר החטופים אנחנו במקום של הקונצנזוס. אנחנו באים לכאן רק כדי לתמוך במשפחות. בלי ביקורת כלפי הממשלה שטרם החזירה אותם הביתה. משפחות שחושבות שהממשלה מועלת בתפקידה להחזיר אותם – והדרך היחידה להחזיר אותם היא בעסקה - מפגינות בשער בגין, ומשפחות שחושבות שהממשלה מועלת בתפקידה להחזיר אותם – ואסור להכניס סיוע הומניטרי לחוטפים – נמצאות בכרם שלום.

וכאן, כאן, אנחנו בקונצנזוס.

אבל קונזצנוס אינו אחדות.

ואיך יכולה להיות אחדות כשכמה מטרים מכאן הגיעו למפגן תמיכה בחטופים מפגינים נושאים שלטים שעליהם כתוב "שמאלנים בוגדים". וצעקו לראומה וגדי קדם, שאיבדו ב 7.10 את בתם, את החתן ואת שלושת נכדיהם:. "בוגדים", "טוב שרצחו לך את הילדים, שמאלנית, בוגדת , בת זונה" . בלתי נתפס!

בהמשך אותם אנשים הכו ובעטו בגדי (הסבא שנרצחו בתו ונכדיו!) שהתעמת איתם ופגעו בו בראש ובגוף, גם כאשר היה שרוע על הכביש. גדי פונה לאיכילוב.

איך יכול להיות שזה מה שישראלי כלשהו אומר ועושה למשפחות החטופים ולנפגעים מהעוטף?

גם שוטרים היכו בני משפחה של חטופים ועצרו אותם.

עינב אמא של מתן צנגאוקר תיארה: "רצנו בכבישים חסומים משני הצדדים. לפתע בלשים של מחוז תל אביב קפצו עלינו, בעיטות לצלעות, חנק, קצין ליפף את הזרועות שלו וחנק את נטלי עם הידיים שלו, וכשאני באתי הוא העיף אותי אחורה בברוטאליות, הטיח אותי לרצפה והמשיך לחנוק אותה. איך זה ייתכן ששוטר בישראל חונק ילדה. אני לעולם לא אוכל לשכוח את הרגע הזה שאני מנסה להוציא אותה והיא בוכה לי מול העיניים כשהשוטר מלפף את ידיו. אף אמא לא צריכה לעבור את זה, אבל גם אף אמא לא צריכה להילחם בשביל להחזיר את הבן שלה שבשבי החמאס "

אילנה גריצ'בסקי, חטופה שחזרה חטפה מכתזי"ת ונאלצה לברוח מסוסים. ואלה אינם מקרי האלימות היחידים של שוטרים כלפי המשתתפים בהפגנות למען החטופים ובבני המשפחות.

באחת מקבוצות הוואסאפ שלי, שיש בה אנשים מכל מגוון הקשת הפוליטית, הבעתי את הכאב שלי על האלימות כלפי משפחות החטופים. אמרו לי שזה קרה בגלל שהם עברו על החוק.

ביקשתי לתת יחס מיוחד למשפחות החטופים, לנהוג כלפיהם בחסד וברחמים

ענה לי אחד המשתתפים בקבוצה: "בטח חסד ורחמים. עם אלה שתקועים בפקק ומאחרים לבית או לעבודה".

אני משתפת אתכם בכאב גדול, כי מבחינתי, לא משנה מה משפחות החטופים עושות במאבק לשחרור האהובים שלהם – כולנו חייבים לחבק אותם. להעלות אותם על נס ולתמוך בהם, לא משנה מה.

גם אם לא מסכימים עם המסר הפוליטי שלהם. פגיעה במשפחות החטופים היא פגיעה קשה באחדות, שסע נורא ואיום.

לפני שבועיים השקנו בבית הנשיא את הקוד החברתי 2024 שבא להתמודד עם הקיטוב החברתי.

120 מנהיגות מחברות הוקמה על הרקע הזה, ושאלנו את עצמנו, איך עושים "אחדות" בחברה כל כך שסועה ומקוטבת? כשיש מחלוקות עמוקות בכ"כ הרבה נושאים מהותיים?

מתוך שיחה, כאשר לכל אחת יש דעה שונה והפוכה מכל אחת אחרת, כי למטבע יש הרבה יותר משני צדדים, בנינו קוד שמתאר תהליך עם כלים של היכרות, הקשבה, לימוד, העמקה . להעשיר את הדיון ולפעול כך שהשלם עולה על סכום חלקיו.

והוא מהווה עוד דבר: הקוד החברתי שלנו 120 מנהיגות מחברות 2024 - הוא הזמנה לאמץ את המורכבות.

כי המצב מאוד מורכב.

יש דעות שונות, וצריכות להיות דעות שונות, וזה בסדר. ועם המורכבות הזו, צריך להעלות על נס את משפחות החטופים – לא משנה מה.

אני רוצה להביא דברים שאמרה גאולה כהן ז"ל, שהיא גיבורת ילדות שלי.

לוחמת לח"י, אשת גוש אמונים, נאמנת ארץ ישראל השלמה

ילידת הארץ, 1925, משפחה שחיה דורות בארץ בעיר העתיקה וכל מהותה היתה הקשר הבל ינתק של העם היהודי לארצו. כחברת מחתרת היא נתפסה על ידי הבריטים ונכלאה, ברחה במבצע נועז, בסיוע ערבים שכל חייה היא היתה בקשרי חברות קרובים איתם, וכיהנה במשך שנים ארוכות כחברת כנסת של הליכוד ומפלגת התחיה, ותמיד תמיד הביעה קול וערכי משמעותי.

סביב עסקת שליט היא אמרה: שכשבנה שירת כחייל קרבי היא חשבה אם בנה שלה ייפול בשבי היא תצעק במלוא גרונה ותדרוש מראש הממשלה שיחזיר את בנה היחיד מייד, ולא משנה המחיר.

בשונה ממני, הם גם הוסיפה: ובאותה שנייה גם אדרוש ממנו שלא יקשיב לה. וזה בסדר – הממשלה תקבל את ההחלטות שהיא צריכה לקבל. לא זה העניין.

אבל אחדות לדעתי זה שכולנו נדרשים לחיות את המורכבות הזו ולהיות שם עם האמא שזועקת במלוא גרונה ודורשת מראש הממשלה שיחזיר מייד את בנה, את בתה, את אביה, אחותה, אמא שלה, סבתא, סבא, הנכד

כן, הדברים הם מורכבים, החיים של מורכבים. אנחנו חוגגים את חג השבועות היום. קוראים את מגילת רות. רות המואביה. אלימלך ונעמי לא סתם הלכו למדינה אחרת, כשהיה כאן רעב. הם הלכו למואב – העם שהיה נגדו חרם "לא תבואו בקרבם". הם הולכים למואב והילדים שלהם מתחתנים עם מואביות – בניגוד לחרם.

ואחת המואביות האלה, רות, בכלל לא היתה אמורה להיות חלק מהעם שלנו.

ובכל זאת כך קרה בניגוד ותוך הפרת החרם. ו טוב שקרה. כי בזכות זה קיבלנו את רות שזכתה להיות סבתו של דוד המלך.

אבל הדברים הם מורכבים, ודווקא מתוך העם המואבי קיבלנו את רות, ואת שרשרת הדורות וההסטוריה היהודית כפי שהיא.

ועוד כמה מילים שגאולה כהן ז"ל אמרה לגבי מורכבות. ב 1985 החברה הישראלית נקרעה סביב פעילותו של כהנא ותנועת כך. סקרים שהראו תמיכה בטרנספר לעברים בקרב הנוער עוררו סערה ותחושת כישלון בחינוך לדמוקרטיה. וגאולה, אשת גוש אמונים, וארץ ישראל השלמה הזמינה להכיר במורכבות, ולא להסתפק בפתרונות קסם פשוטים:

ואני מצטטת מדברי הכנסת:

"הנוער שלנו בא בשאלה שלא נותנים לו עליה תשובה. והנה מישהו נותן לו תשובה פשטנית, איומה, ואומר לו שכך צריך להיות. הנוער פוחד מהמציאות הקיימת.... ואין לו המטענים שיש לנו, הידיעה שיש הכרח בסבלנות ובאמונה, שיש פה תהליך ארוך ומורכב וצריך להתמודד ואין תשובות פשוטות...מה עושה כהנא? בכהנא יש באמת אלמנטים גזעניים והוא עושה אידיאולוגיה של העניין הזה...אני בעד ארץ-ישראל השלמה ואני יכולה להיות בעד ארץ-ישראל השלמה - דמוקרטית, ולא רק לא-גזענית אלא אנטי-גזענית...

אם הנוער רואה שבחור נרצח, שחייל נתפס ..הוא מרגיש רע והוא אומר: טוב, שכל הערבים ילכו מפה לכל הרוחות. צריך להסביר לו שאין דבר כזה - ללכת לכל הרוחות.

...

כהנא לוקח טרמפ גם על חלום שאולי כל אחד חולם:

היה טוב אילו באנו לארץ והיא היתה ריקה, היתה לנו רק מדינה יהודית ולא היו מלחמות... אנחנו יודעים שחלום חולמים בלילה וכשקמים בבוקר המציאות היא אחרת... חלומות הם חלומות, אבל לא לוקחים טרמפ על מה שאיננו קיים. בואו נתמודד עם האמת, עם מה שקיים".

וגם היום, יוני 2024 כמו ב 1985, אנחנו מחפשים לקחת טרמפ על חלום, "שננצח ניצחון מוחץ וכל החטופים יחזרו בלי שנשלם מחיר" - כמו גאולה כהן אני יודעת שחלומות הם חלומות, אבל לא לוקחים טרמפ על מה שאיננו קיים. בואו נתמודד עם האמת, עם מה שקיים.

בואו נחליט שאין דבר כזה לפגוע במשפחות החטופים, ולא משנה מה הדעות שלנו. נוהגים כלפיהם, כולנו, אזרחים, שוטרים, ימנים, שמאליים, דתיים, חילונים, יהודים ושלא יהודים, כולנו – נוהגים כלפיהם בחסד וברחמים לא משנה מה ההצדקה.

החיים מורכבים, אבל יש כמה ערכים שצריכים להיות נר לרגלינו ובימים הקשים האלה - אחדות בשבילי זה תמיכה אבסולוטית במשפחות החטופים, מתן שמיכת קסם שתגן עליהם מאלימות ומעצרים בידי שוטרים, לא משנה מה ההצדקה, הדרישה לקיים את האמנה הישראלית שבין המדינה לבין אזרחיה, כלפי החטופים – חיילים ואזרחים - להעלות על נס את משפחות החטופים ולעשות הכל בשבילם, להרכין ראש, לעמוד בפקק לסייע ולעזור להם בכל מה שיידרשו, גם אם לא נעים, גם אם הם עוברים על החוק, גם אם הם מבקשים משהו שקשה לנו איתו. אנחנו איתם.

וכמובן – להחזיר אותם הביתה, עכשיו.